אף שהדבר נשמע בלתי סביר, נצלני אפילו, לפי דונלד ויניקוט אהבה תלויה ביכולת להשתמש בזולת. ננסה להבין.
ויניקוט תיאר שתי אפשרויות מבחינת קשר עם אחר: שליטה או שימוש. מצב של שליטה הוא כזה שבו העולם נתון למרותי, אין הוא אלא השלכה שלי; אני לא רואה אחרים, אלא רואה את השפעתי עליהם, רואה אותם מבעד למנגנוני ההגנה שלי, מבעד לצרכים שלי בלבד. מצב של שימוש הוא שונה: מבחינת ויניקוט, משמעו הכרה בכך שהעולם אינו אני, שיש לו קיום, ולכן הוא יכול להעניק לי. רק אם הזולת מצוי מחוץ לתחום השפעתי האומניפוטנטית, הוא יכול לאהוב אותי, שכן אם הוא רק פרוייקציה שלי אז האהבה שלו אינה אמיתית, אלא זה בעצם אני אוהב את עצמי.
בראשית החיים התינוק משוכנע שהוא שולט בכל הסובב אותו, שהוא כל יכול. היכולת להשתמש מסמנת התפתחות משמעותית. כדי להשיג התפתחות זו, על התינוק להפעיל את כל כוחותיו, כולל, ובמיוחד, את אלה ההרסניים. לא מדובר בהרסנות מתוך עוינות, אולם בכל זאת זוהי פעולה שמערבת אלימות, בדומה לזו שמפעיל האפרוח הבוקע מתוך הביצה.
תהליך ההתפתחות כפי שתיאר אותו ויניקוט הוא כזה: "הסובייקט אומר לאובייקט [כלומר, למטפל, בדרך כלל האֵם]: 'הרסתי אותך', והאובייקט נמצא שם כדי לקלוט את המסר. מכאן ואילך הסובייקט אומר: 'שלום אובייקט!' 'הרסתי אותך'. אני אוהב אותך'. 'יש לך ערך בעיני מפני ששרדת ועמדת בכך שהרסתי אותך'. 'בעוד אני אוהב אותך, אני הורס אותך בלי הרף בפנטזיה (לא מודעת)'. כאן ראשיתה של הפנטזיה אצל האדם. עכשיו הסובייקט יכול להשתמש באובייקט ששרד".
התהליך הזה מתקיים בתוכנו ללא הרף, גם כבוגרים. כאשר ניפגש באדם משמעותי, נוכל לאהוב אותו, ולהיאהב על ידו, כלומר לראות בו מישהו אחר, ממשי, שמחוץ לנו, רק אם באופן זה או אחר ניסינו להרוס אותו, ונכשלנו, כלומר הוא שרד את האלימות שטמונה בנו, ונותר קשור וקשוב אלינו.
מה פירוש הדבר לשרוד? אמת המידה לפי ויניקוט ברורה: הימנעות מתגובה נקמנית על הניסיון ההרסני. זה בדיוק מה שהיה חסר לאנשים רבים המגיעים לטיפול – אובייקט שישרוד את הרסנותם, שיראה אותם על כל צדדיהם, המתוקים והלא מתוקים, ויקבל אותם, כפי שהם, במלואם.
אנשים רבים שנתקלו בינקות בתגובות נקמניות למדו לרסן או להדחיק את הרסנותם, והדבר מגביל את יכולתם לקשר. אחרים לא ויתרו והמשיכו לנסות לבקוע, אל מול התנגדות עזה, שרק העצימה את הרסנותם. אלה גם אלה זקוקים לאחר שעמו יוכלו לנהל את השיח הנפלא הזה, הטיפולי מאין כמותו, השירי ממש:
'שלום אובייקט!'
'הרסתי אותך'
אני אוהב אותך'