ניחוש ממושמע (על מדע הפסיכואנליזה)

לא פעם שואלים מטופלים 'האם מה שאתה עושה אתנו בקליניקה הוא מדעי? האם זה מבוסס על מחקר אמפירי? יש לזה תוקף?'. גם מטפלים שואלים שאלות דומות, במיוחד ברגעי משבר או בלבול, שמביאים אותם לחפש דרכים יותר בדוקות, מוכחות. השאלות הללו לגיטימיות, והחיפוש אחר תשובות תורם להתפתחות המקצוע. אולם עלינו לדעת שההסתמכות על המדע היא מוגבלת מיסודה כשמדובר בטיפול נפשי.  

ראשית, יש לזכור שגם המדע אינו לגמרי 'מדעי'. השיטה המדעית מחליפה את המציאות בהפשטה של המציאות, כדי לקבוע נוסחאות וכללים. המציאות עצמה היא תמיד עניין של פרטים, שכל אחד מהם חד פעמי, בלתי משתחזר. אין שני עכברים זהים, אין שני פרחים זהים, אין שתי אבנים זהות, אין אפילו שני אטומים זהים. כאשר הפרטים המצויים תחת בחינה הם בני אדם, לא אטומים או אבנים, הפשטה מהסוג שעושה המדע כרוכה במחיר גבוה.   

מעבר לכך, מדעי הטבע מבוססים כולם בחשבון אחרון על החושים – ראייה, מגע, ריח, שמיעה. אולם מה שהמטפל עובד איתו אינו ניתן לראייה או למישוש. ביון הציע כי החוש שהמטפל משתמש בו הוא האינטואיציה. בצורה שונה לחלוטין מהמדעים המדויקים, הפסיכואנליזה מבססת את ידיעותיה לא על חושים כי אם על האינטואיציה. אין ברירה. הפסיכואנליזה היא שיטה שבה נפש אנושית אחת מנסה לחשוף סודות של נפש אנושית אחרת.    

לא כל אינטואיציה היא בעלת אותו משקל ותוקף. אי-אפשר להגיד שבפסיכואנליזה 'הכל הולך'. כשנשאל אם פסיכואנליזה היא מדע, אמר אנדרה גרין שהיא ניחוש ממושמע (a disciplined conjecture). יש בעבודה הטיפולית היבט של ניחוש, במובן של הסתמכות על האינטואיציה הפנימית, הסובייקטיבית; אבל הניחוש מסתמך על ידע ומשמעת טיפוליים.

Sales Intuition: How to Use It and Improve It - Neuromarketing

עובדת החיים

פגישה טיפולית אורכת בדרך כלל חמישים דקות. לפעמים זה נראה מעט מאוד, בהתחשב בקשיים העיקשים, רבי השנים, מולם אנו ניצבים. אולם גם בפרק זמן קצר זה עולה לרוב כמות עצומה של חומר מנטלי.

וילפרד ביון העלה את השאלה האקוטית – כיצד נדע, מתוך כל המידע המתגלה במהלך פגישה, אל מה יש לכוון את תשומת לבנו? איך נזהה במה עלינו להתמקד? הוא טבע את המונח "העובדה הנבחרת" (“selected fact”) – שהיא כעין מפתח לפענוח צופן סודי. מרגע שמזהים את ה'עובדה', מה שנראה עד עתה כמו גיבוב לא מאורגן של מילים, רעיונות, רגשות ורשמים מקבל פתאום משמעות קוהרנטית, כמו תמונה מטושטשת שבאמצעות סיבוב העדשה נכנסת לפוקוס וכל פרטיה מתבהרים.

בכל פגישה יש עובדה נסתרת שכזו. כדי לחשוף אותה, אמר ביון, אין לו למטפל אלא את האינטואיציה שלו. אך אינטואיציה אינה רק עניין של מזל, או כישרון. חלק מהותי מהטכניקה הפסיכואנליטית נועד לאפשר את התנאים הטובים ביותר להבלחת האינטואיציה. העמדה הטיפולית עליה המליץ פרויד היא של תשומת לב 'מרחפת' (“evenly hovering attention”), המקדישה אותה חשיבות לכל מה שנאמר. לכך הוסיף ביון את ההצעה להקשיב בלי זיכרון ובלי תשוקה, כלומר בלי הנחות מוקדמות ובלי ציפיות. אם נצליח להשעות את מה שאנו יודעים, על המטופל, ועל טיפול, את מחשבותינו על מה רצוי, ומה לא, ולהיות קשובים באותו מידה לכל מה שמופיע – הרי שכפי שכתב פרויד, נוכל להישאר לזמן מה בחשכה, ואז אולי נצליח לזהות איזה נצנוץ של אור, שיובילנו.

Image result for Intuition

ב-18.10 יתקיים בתל אביב ערב השקה לספרי "אמת אהבה אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים". אפשר לכתוב לי בפרטי לפרטים.