סלמאן אח'טאר הוא אחד הפסיכואנליטיקאים הבולטים כיום בעולם. הוא כתב וערך 81 ספרים מקצועיים, ועוד 18 ספרי שירה. לא מזמן הרצה בארץ בכנס שיוחד לו, ושסביבו שוחחתי איתו שלוש פעמים בזום. אחד מתחומי המחקר העיקריים של אח'טאר הוא רגשות. הוא חיבר ספר שלם כמעט על כל רגש אנושי קיים. שאלתי אותו מהו הרגש השלילי הכי בעייתי, והוא ענה בלי היסוס: "שנאה. אני לא מדבר על לכעוס, אלא ממש לשנוא. שנאה זה להחזיק משהו בפנים, לאורך שנים, לפעמים בלי שום חוויה ממשית".
ה"ט: מה המקור של השנאה?
ס"א: "התינוק מרגיש הרבה פעמים תסכול, מסיבות שונות, ואז עולה בו זעם. אם לא מאפשרים לו לבטא את הזעם, אם הוא לא יוצא, הוא מצטבר. כלומר, שנאה היא תוצר של חוויה מצטברת של רגעים של תסכול וזעם אימפוטנטי. כמו גרגירי מלח זעירים שמתגבשים לאבן בכליה".
ה"ט: אז אם מישהו שונא מישהו מגזע אחר, גם בלי לפגוש אותו, זה לדעתך בגלל חוויות מהילדות המוקדמת, ולא עניין חברתי, תוצר של שטיפת מוח?
ס"א: "שטיפת מוח עובדת על מי שאפשר לשטוף לו את המוח. למה המוח שלך לא נשטף? הבריון הכיתתי הוא תמיד אחד שבעצמו הוכה על-ידי האבא, ואז הוא צריך למצוא מישהו שמשדר חולשה כדי להכות אותו. הבריון מתבייש כי אבא שלו היכה אותו ואז הוא אומר לחלש 'עכשיו אתה תהיה אני ואני אהיה אבא שלי'".
שאלתי את אח'טאר מהי התכונה הטובה הכי חשובה ועל כך ענה: "נדיבות. לתת, ולתת בשמחה. ליהנות מזה".
ה"ט: למה זה כל כך קשה?
ס"א: "קשה לאנשים לתת, בדרך כלל כסף, כי כסף נותן תחושת ביטחון. אבל למעשה ביטחון מגיע מלהיות אהוב. אם אוהבים אותך, אתה מרגיש ביטחון. מי שלא אהבו אותו מספיק, צריך תחליף – וזה הכסף. מישהו שלא קיבל, אומר 'למה שאתן לאחרים בחינם, כשאני לא קיבלתי דברים בחינם?'. 'בחינם', אגב, פירושו בשפת הנפש 'אמא'".
אח'טאר, שחי כיום בפילדלפיה, מגיע ממשפחה מוסלמית בצפון הודו. בראיון המלא איתו, שהתפרסם באתר "פסיכולוגיה עברית" סיפר גם קצת על הרקע שלו. מוזמנות.ים לקרוא – https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4142
ולמי שזה עשה חשק לעוד, כאן יש הרצאה מרתקת שהעביר אח'טאר – https://www.youtube.com/watch?v=Q1iYMMR1kFM
השראה טיפולית 