נשמת הפסיכואנליזה

(ואיך כמעט הוכחדה)

היום לפני 80 שנה נפטר זיגמונד פרויד. הדבר קרה שנים רבות לפני שנולדתי, ובכל זאת, הוא ללא ספק אחד האנשים בעלי ההשפעה הישירה והגדולה ביותר על חיי.

רבים רואים בפרויד אדם נוקשה, שפיתח שיטת טיפול ארכאית, מרוחקת, קרה. למעשה, הוא היה הומניסט גדול, אדם שמה שעניין אותו ומה שייחד את עבודתו הוא העיסוק בנפש האנושית, בנשמה.

אחת הסיבות לתפיסה השגויה והנפוצה את פרויד, גם בקרב מטפלים ואפילו פסיכואנליטיקאים, הוא האופן בו תורגמו ספריו לאנגלית – השפה הנגישה ביותר עבור רוב קוראיו. כפי שהעיר ברונו בטלהיים בספרון נהדר שכתב על סוגיה שולית לכאורה זו, מתרגמיו האמריקאים של פרויד, אנשי רפואה, לקחו את הטקסטים הספרותיים שלו וניסו להפוך אותם למדעיים, תוך שהם מעקרים אותם מכל רגש ותהייה, הופכים את הפסיכואנליזה, שהיתה במקור תורה מובהקת של חיפוש-עצמי, רוחני אפשר לומר, לעיסוק אובייקטיבי ומנוכר. הפרק העשירי בספר דן כולו במחיקה המוחלטת בתרגום לאנגלית של ההתייחסויות – המרובות מאוד! – של פרויד לנשמה, Seele, והחלפתה ב"מיינד"; משהו רגשי, עמום, סובייקטיבי, טרנסצנדנטי, הוחלף במונח שכלי, ברור, אובייקטיבי, אימננטי.

בחירה מכריעה נוספת של המתרגמים לאנגלית, ששיבשה לחלוטין את המסר של פרויד, היא החלפת "אני", כמו שכתב פרויד במקור, ב"אגו". החלפה זו משפיעה באופן הכרחי על כל קורא בכתבי פרויד באנגלית. כמו שכתב בטלהיים, אין עוד מילה בעלת משמעויות אינטימיות כמו "אני". דיבור על כוחות-"האני" מחייב את הקורא להתבונן בעצמו. לעומת זאת את מנגנוני-"האגו" אנחנו בוחנים מבחוץ, על-ידי התבוננות באחרים. התרגום הזה הפך פסיכולוגיה אינטרוספקטיבית למדע התנהגותי. אגב, באותו אופן פרויד לא דיבר על "סופר-אגו" אלא על "אני עליון" ולא על "id" (שתורגם לעברית כ"סתמי") אלא, פשוט, על "it" ("זה").

בטלהיים מצביע בספר הקצר על שלל החלטות תרגום. תמיד הן מביאות לחוסר-בהירות ולהזרת הקורא בשל שימוש בטרמינולוגיה לא מובנת במקום בשפה היומיומית עליה התעקש פרויד (שהרי הפסיכואנליזה באה להנהיר ולא לטשטש, להאיר ולא לעמעם, להגדיל הבנה ולא בלבול). עוד כמה דוגמאות בולטות:

– פרויד, מסתבר, בכלל לא דיבר על "מנגנוני הגנה". "הגנה" מתייחסת לעמידה מול אויב חיצוני, מפניו מתגוננים. זה לא מה שקורה בנפש. לכן השתמש פרויד במילה שמשמעותה דומה יותר ל"להדוף", שכן מה שנהדף, מה שממנו מתחמקים, הוא משהו מתוכנו. "מנגנוני הגנה" נתפסים כמשהו זר לנו, שמגן עלינו מפני משהו חיצוני אחר. פרויד לעומת זאת בא להראות שמה שאנו מנסים להדוף וכן עצם ההדיפה הם חלק משמעותי ממי שאנחנו. בדומה, הוא כלל לא דיבר על "הדחקה", אלא על "דחייה" או "הדיפה" ("repulsion" ולא "repression").

– "Cathexis", הבלתי-מובן בעליל, הוא בגרמנית פשוט "לתפוס מקום" (occupy). פרויד התכוון למשהו – רעיון, דמות, אובייקט – שמושקעת בו כמות גדולה של אנרגיה, שהפכה למקובעת שם. אותו 'משהו' הופך אז, בשל אנרגיה זו, לבעל עוצמה, שליט על-פני שאר הנפש.

– התרגום המזעזע ביותר בעיניי (אף שהוא נוגע למונח שולי) הוא של מילה שמשמעותה היא "ההנאה המינית שבהסתכלות", בה השתמש פרויד כדי לתאר תופעה מוכרת לכל אדם. המקבילה שנמצאה באנגלית היא המילה חסרת המובן "scopophilia".

בטלהיים ציטט את המימרה הידועה "traditore, traduttore" – מתרגמים הם בוגדים. אכן, מתרגמיו של פרויד בגדו ברעיונותיו.

לזכרו, ולזכרם.

– – –

ציור: Consuelo Buesa

6 תגובות בנושא “נשמת הפסיכואנליזה

  1. מרתק.
    תוהה מדוע היה צריך להמתין שנים כה רבות כדי לחשוף את העיוותים המהותיים שנפלו בתרגום מגרמנית לאנגלית
    רבקה

    אהבתי

    1. תודה רבקה. מה שהבאתי כאן זה באמת על קצה המזלג, אולי אכתוב עוד קצת בהמשך. הספר של בטלהיים מרתק – חיוני ממש למי שרוצה להבין את פרויד ואינו קורא גרמנית.

      אהבתי

  2. EGO ו-ID הם תרגומים מדויקים של ICH ו-ES, מגרמנית ללטינית. ייתכן שהיום המושגים האלה נראים זרים אבל אני מניח שלאקדמאים אמריקאים במחצית הראשונה של המאה ה-20 היה רקע בסיסי בלימודי לטינית ובאמת שלא צריך לקרוא את ורגיליוס באופן שוטף בשביל להכיר את מערכת הגופים והכינויים הרומזים בלטינית. לטינית היא שפת המדע בכלל והרפואה בפרט, ועל זה אפשר להבין את התרגומים האלה. צריך לזכור עוד שפרויד בעצמו התעקש על "מדעיותה" של תורתו, הוא עצמו היה רופא וחשובה הייתה לו מאוד התקבלותה של התורה הפסיכואנליטית בקהילה המדעית-רפואית של זמנו. נראה שתרגומם של חלק מושגי היסוד בתורה עולה בקנה אחד עם שאיפה זו, ואולי זה המפתח להבנתו.

    אהבתי

    1. אתה צודק בדבריך על שאיפתו של פרויד, אולם בהקשר של כתיבתו, בטלהיים מציג ניתוח משכנע המראה באמצעות דוגמאות רבות כי בשונה ממתרגמיו, פרויד כתב בצורה מאוד בהירה, שביקשה לקרב את הקורא לחוויה האנליטית. אם הנושא מעניין אותך, ממליץ לקרוא את הספר הקצר ומאיר העיניים הזה.

      אהבתי

      1. תודה גדעון, הזמנתי את הספרון. קצת מוזר להזמין ספר של בטלהיים, ככה פתאום, על הבוקר. לא חשבתי עליו הרבה זמן.

        אהבתי

  3. מקווה שתהנה מתן. לי הספרון עזר לראות באור חדש את פרויד, וזה הרבה יותר מהיר מללמוד גרמנית (אם כי מהצצה בבלוגך התרשמתי שאתה בר בקיא; נהניתי מהרילקאים – בדיוק לפני כמה שבועות קראתי את 'ספר השעות', אם כי בתרגום לאנגלית)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s