לגדל ילדים שמחים

הורים עושים הכל למען ילדיהם כדי שיהיו בריאים, מצליחים, מחונכים וחרוצים – אבל לא תמיד זוכרים לעשות את הדברים הפשוטים שיכולים להפוך את הילדים לאנשים שמחים. הנה כמה עצות שעל פי המחקר הפסיכולוגי העדכני יסייעו לילדיכם להיות, בפשטות, יותר מאושרים

למדו אותם ליצור קשרים. הדבר שתורם יותר מכל לתחושת הרווחה והשמחה של ילדים הוא תחושה של קשר – אליכם, לבני משפחה אחרים, לחברים, למורים וגננות, לשכנים, אפילו לבעלי חיים. לא רק איכות הקשרים חשובה, אלא גם הכמות. במחקר על 90 אלף בני נוער נמצא כי תחושה של היות נאהבים, מובנים ורצויים היא המשתנה החשוב ביותר במניעת קשיים רגשיים, מחשבות אובדניות והתנהגויות מסוכנות (כמו עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים). אף שכולנו יודעים שקשרים הם חשובים, לא כל ההורים מוצאים זמן כדי ללמד את ילדיהם כיצד ליצור קשרים. התחילו בעידוד הילדים לבצע מעשים קטנים של נדיבות לאחרים – מחקרים מצאו שהדבר יוצר יכולות חברתיות בסיסיות, ובטווח הארוך הופך אותם מאושרים יותר.

קִראו, שירו, לימדו, בשלו. ארבע פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות יחד, שיחזקו את הקשר שלכם עם הילדים, ויעשה אותם, וגם אתכם, יותר שמחים. קִראו להם סיפורים – זה מזרז את ההתפתחות השכלית; שירו יחד – זה מפתח שמחה ומגדיל אוצר מילים; הקדישו מדי שבוע זמן ללמוד משהו חדש עם הילד שלכם – זה יטפח את סקרנותו ויכולת הלמידה שלו; וגם בשלו יחד – דרך נהדרת לבלות זמן איכות טעים ומשמח.

אל תנסו לעשות את ילדכם שמח. כדי שהילד שלכם יגדל להיות אדם שמח בטווח הארוך, עליכם להפסיק לנסות להפוך אותו שמח בטווח הקצר. הורים שדואגים כל העת לשמח ולרַצות את ילדיהם, לא מאפשרים להם ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות שליליים – דבר שבבגרות יקשה עליהם מאוד. חשוב להבין: אינכם יכולים לשלוט במצב הרוח של ילדיכם – וטוב שכך.

דאגו לעשות את עצמכם שמחים. אינכם שולטים במצב הרוח של הילדים, אבל אתם כן אחראיים על זה שלכם. ילדים סופגים המון מההורים, ולכן מצב רוחם של ההורים קריטי. ילדים להורים מדוכאים הם בעלי סיכון גבוה פי שניים מהממוצע ללקות בדיכאון בעצמם. דיכאון גם מקשה עלינו לתפקד כהורים. לכן, ולו למען ילדיכם, חשוב מאוד שתדאגו למצב רוחכם – מִצאו זמן, לנוח, להירגע, והכי חשוב – לשמור על הרומנטיקה והאינטימיות בקשר עם בן או בת הזוג.

שבחו נכון. מחקרים רבים מצאו קשר בין ביטחון עצמי ואושר. הורים רבים חשים זאת באופן אינטואיטיבי, ומספקים כל העת חיזוקים חיוביים לילדיהם – כל קשקוש שלהם נחשב ליצירת מופת, ואם הצליחו להשלים לגו או פאזל הם מוכרזים מיד גאונים עם קבלות. אולם השבחים הללו לרוב גורמים יותר נזק מתועלת, במיוחד אם הם ניתנים לתכונה שאינה בשליטת הילד, כמו יופי, חוכמה, או אתלטיות. מחקרים מראים שילדים שקיבלו שבחים רבים על תבונתם הפכו לעצורים מבחינה אינטלקטואלית – מתוך חשש שאם ייכשלו לא יעריכו אותם. הפתרון אינו לא לשבח, אלא לכוון את השבחים למקום מתאים: יש לבטא הערכה למאמץ ולא לתוצאה, לשבח את היצירתיות ואת הנחישות שבדרך להשגת המטרה – ולא את עצם השגתה. ילד שגדל עם תחושה שהישגים תלויים בכישרון יהיה מאושר פחות מילד שגדל עם אמונה שהישגים תלויים בעבודה קשה ואימון. כדי לעודד אמונה כזו פשוט אִמרו 'עשית זאת יפה מאוד; בטח עבדת על כך ממש קשה'.

תנו מקום גם לכישלון. אחת הטעויות הגדולות ביותר של הורים טובים היא עשיית יתר עבור הילדים שלהם. תנו להם להתנסות, וגם להיכשל. אם לא ילמדו להתמודד בכוחות עצמם עם אתגרים שבתחילה הם גדולים מיכולותיהם, לא יוכלו לפתח ביטחון אמיתי בכוחותיהם.

דאגו לסביבה שמכוונת לאושר. הסביבה בה אנו חיים משפיעה באופן עמוק על מצב רוחנו, ויש אלמנט סביבתי אחד שפוגע יותר מכל במאמציכם לגדל ילד מאושר. רוצים לנחש? יש הרבה פעילויות שיכולות לעזור לילדיכם להיות שמחים בטווח הארוך, ובהייה במסכים פשוט לא נמצאת ברשימה, גם אם הם חושבים שכן, ומנסים לשכנע אתכם בכך. כמובן, אם אתם עצמכם מבלים שעות רבות מול מסכים, יהיה קשה הרבה יותר לשכנע אותם (מה גם שבכך אתם לא מקיימים את כלל מס' 4 – 'דאגו לעשות את עצמכם שמחים').

תנו להם אחריות. בני אדם הם יצורים חברתיים בעליל, ולכן יש לנו צורך אדיר שיזדקקו לנו. אם מה שאנו עושים אינו משמעותי לאחרים – אנו עלולים להפוך מיותרים מבחינה חברתית, ואין דבר שמאיים על בני אדם יותר מכך. ככל שתתנו לילד שלכם תחושה שיש לו תרומה ייחודית למשפחה, כבר מגיל צעיר, כך יגדלו תחושת הערך העצמי שלו, ואושרו. גם בגיל 3 הילד יכול לעשות דברים משמעותיים – כמו לשים מפיות על השולחן או אוכל בקערה של החתול.

חנכו לאופטימיות. ילדים בני 10 שחונכו להסתכל על העולם בצורה חיובית הם בעלי סיכוי נמוך פי שניים ללכות בדיכאון בגיל ההתבגרות. אופטימיות כל כך קרובה לאושר, אומרים חוקרים, שאפשר כמעט לומר שמדובר בשני צדדים של אותו העניין.

טפחו אינטליגנציה רגשית. לא מדובר בתכונת אופי אלא ביכולת שניתן לפתח. אל תצפו שהילד שלכם ידע מעצמו להבין את רגשותיו או את רגשותיהם של אחרים אלא עזרו לו בכך. בכל פעם שהילד מתמודד עם רגש קשה, כמו כעס או תסכול, ראשית בטאו אמפתיה לרגש, ואז עזרו לו לתת שם לרגש שהוא חווה, ותנו לו תחושה שהרגש הוא לגיטימי ובעל תוקף (הרגש, לא התנהגות פוגעת שיכולה לנבוע ממנו).

תנו להם לשחק. כשילדים משחקים הם נהנים מהרגע הנוכחי, הם נמצאים בו בכל הווייתם. אפשר לומר שהמשחק הוא סוג של מדיטציית קשיבות (מיינדפולנס) המותאמת לגילם ומפתחת יכולות קוגניטיביות, רגשיות, גופניות וחברתיות. והכוונה היא למשחק חופשי וספונטני (ולא מוּבנה), שהוא המשחק הטוב ביותר לרווחתם ואושרם של ילדים. אלא שילדים בימינו משחקים שמונה שעות פחות בשבוע מכפי ששיחקו הוריהם. צניחה דרמטית זו תורמת ככל הנראה לירידה עליה מצביעים מחקרים ביכולות הקוגניטיביות והרגשיות של ילדים בימינו בהשוואה לעבר. אז תנו לילדים יותר זמן להיות בחוץ ופשוט לשחק.

עודדו משמעת עצמית. לצד הספונטניות המשחקית, חשוב מאוד גם לעזור לילדים לפתח משמעת עצמית, שהיא התכונה שמנבאת יותר מכל הצלחה עתידית (מבחן המרשמלו, מישהו?). ילדים שמצליחים להימנע מפיתוי גדלים להיות מבוגרים מאושרים יותר שחייהם טובים יותר. כדי ללמד את הילד משמעת עצמית, עזרו לו למצוא דרכים להסיח את דעתו מפיתוי – למשל על-ידי הסתרה פיזית של מה שמפתה אותו (דבר שמקטין את הפיתוי במידה דרמטית עבור 75 אחוז מהילדים).

אִכלו ארוחת ערב יחד. כן, גם המדע ממליץ על כך. לפי מחקרים, ילדים שאוכלים ארוחת ערב עם כל בני משפחתם על בסיס קבוע הם יציבים יותר מבחינה רגשית, ובבגרותם נוטים פחות לצרוך סמים ואלכוהול. יש להם גם ציונים גבוהים יותר, סיכוי נמוך יותר לפתח הפרעת אכילה ופחות תסמינים של דיכאון (ממצא זה נכון במיוחד עבור בנות בגיל ההתבגרות). וכל הממצאים האלה נכונים גם אחרי שהחוקרים נטרלו את עוצמת הקשרים בתוך המשפחות. אז שיהיה בתיאבון, ובשמחה.

– – –

המאמר התפרסם לראשונה במגזין "נשים"

צילום: Caleb Jonnes, Unsplash

המידע מבוסס על מאמרים מאת אריק בארקר ("טיים מגזין"), מרגריט לאמב ("פארנטס") ופאם אלין ("פסייכולוג'י טודיי").