כאשר מניחים אמבה בתוך תמיסת מים מזוהמים בדיו, היא תקלוט את הדיו ותאחסנו בחללים קטנים בגופה. כך הופך החומר המזיק לחלק מהפיזיולוגיה של התא. לאחר מכן, כאשר האמבה מועברת למים נקיים, נודדים חללי הדיו אל דופן התא ונפלטים. כך מחזירה האמבה את עצמה למצבה הבריא. בספר "הצעקה הראשונית", כתב הפסיכולוג ארתור ג'אנוב כי כך קורה גם עם האדם. "ככלות הכל איננו אלא מצבור של תאים", הסביר. "תהליכים בסיסיים משותפים לכל צורות החיים האורגניות. כל אורגניזם שואף להגיע להומיאוסטזיס, שיווי משקל. כאשר קיים כאב מוקדם, הזיכרון ומטענו הרגשי מאוחסנים כמות שהם בתוך תאי מרכזי המוח הרגשי (המערכת הלימבית) בציפייה ליום שחרורם. כאשר הסביבה חוזרת להיות חמה, אוהדת ומעודדת רגשות, הכאב הישן מתחיל להיפלט מהגוף".
